הי לכולם אני שלי סבר יועצת אסטרטגית למיתוג אישי ועסקי, ושוב אנחנו כאן בפינה - שלי עושה חשבון. היום על גולדיגריות.
בשבוע שעבר, אחרי שידור טלוויזיוני שאינו נגמר התעסקנו כולנו בשאלה מה יהיה עם הגר וניר ובעיקר צחקנו על רוני מחתונה ממבט ראשון על זה שבחרה להיפרד מנועם רק כי אין לו עבודה או אופק כלכלי, או על הדר שנשארה עם דניס רק כי יש לו דירה יפה. גולדיגריות קראנו להן.
ואני שואלת- למה בעצם אישה שרוצה גבר מצליח שיש לו כסף זה דבר נורא כל כך ?
למה לגבר מותר שיהיו לו שאיפות כלכליות, אבל אישה, אישה צריכה להיות צנועה ולהסתפק במועט, כי אם כסף זה מה שמעניין אותה אז היא גולדיגרית.
שתעשה את הכסף בעצמה, אתם בטח אומרים.
כן אני מסכימה שחשוב שנשים ישאפו להצלחה עסקית בעצמן ולא יהיו תלויות כלכליית בגבר שלהן אבל בינתיים , נשים מצליחות ככל שיהיו, עדיין לא מצליחות כלכלית כמו גברים.
וגם יש את העניין הקטן הזה של להיות בהריון להוליד ולגדל ילדים. זה לא הופך את המשימה להצליח בעבודה ולהרוויח המון כסף ליותר קלה.
ובכלל שימו לב לשיח שמתקיים בכל מקום- אם אנחנו מצליחות אז זה כי מישהו סידר לנו את התפקיד, פאולה רוזנברג הגיעה לאן שהגיעה רק כי היא התחתנה עם ליאון ודנה וייס בכלל הגיעה לאן שהגיעה כי ידעה לפלס את דרכה דרך חדר המיטות של הבוסים.
כן זה הדיבור. גברים תמיד מצליחים רק בזכות עצמם ואם הם נורא עשירים אז הם גם ידאגו לרפד את עצמם בנשים נאות.
אז תסבירו לי למה זה כל כך נורא, שאישה רוצה שהגבר שלצידה יהיה מצליח, שאפתן ועשיר? למה הרצון לחיות חיי נוחות מפנקים נתפס כל כך כקלקלה?
למה אישה שבוחרת שלא להתקדם במערכת יחסים זוגית עם בטלן שאין לו אפילו כסף לקנות ארוחת בוקר בבית קפה היא גולדיגרית?
אפשר להמשיך לנהל דיון מאוד מעמיק על הסוגיה אבל אני רוצה להדגיש באמצעות עוד סיפור קטן את הדו פרצופיות של החברה שלנו לעניין נשים, כסף והצלחה כלכלית.
כולכם בוודאי שמעתם על פרשת ציפי רפאלי. הנה לכל הדעות אישה שפיתחה עסק כלכלי משומן מאוד, מוצלח מאוד. אישה עשירה שבנתה את הונה בעשר אצבעות – טוב לא בעשר אצבעות קצת יותר בכיוון באמצעות צמד החמוקיים של הבת שלה, אבל לא בזה טמון הכלב.
והנה עכשיו כשהיא צריכה להתמודד מול רשויות המס ולתת את הדין על עברות פליליות וטעויות חמורות בשיקול הדעת, פתאום אף אחד לא מתייחס אליה לא כאל טייקון ולא כאל אשת עסקים, פתאום כל השיח הוא סביב האימהות המפוקפקת שלה, אם יורשה לי.
היא בסך הכל אמא לביאה שעשתה ועושה הכל בשביל הבת שלה, לוקחת על עצמה את האשמה, נכנסת במקום הילדה לכלא ועוד כל מיני קשקושים רגשנים.
ברור שאלה מסרים שנכתבו על ידי משרד יחסי ציבור. כי כל כך קל לנו לדמיין שאישה לא יכולה להיות אשת עסקים ממולחת, מסרסרת, פושעת.
אישה מצליחה היא בסך הכל אמא דואגת, והבת שלה, מה היא בכלל מבינה בכסף. היא מבינה בלהצטלם לשערי עיתונים שלא משאירים מקום לדמיון. כן היא בטח רק יפה וטיפשה.
כולנו ממשיכים לספר את הסיפור הזה ומחזקים את התפיסה שאישה לא צריכה בכלל להתעסק בכסף. מי שצריך להתעסק בכסף הם הגברים.
אני מרגישה שאני קצת בלופ. ואתם?
שתפו אותי בדף הפייסבוק שלי עושה חשבון מה חשבתם על הפינה הפעם, אפשר להסכים ואפשר תמיד גם לא. אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות להציע לי נושאים לדיון לפעמים הבאות ולשתף אם אהבתם.
להתראות ובריאות לכולנו.
