הי לכולם אני שלי סבר יועצת אסטרטגית למיתוג אישי ועסקי,
ברוכים הבאים לפינה החדשה בפודקאסט - שלי עושה חשבון.
והפעם על נשים ומספרים.
בשבוע שעבר נפטרה בגיל 101 קתרין קולמן גובל ג'ונסון- האישה שחישבה עבור נאסא את הקואורדינטות המדויקות לנחיתה על הירח. את המתמטיקה היא חישבה באמצעות נייר ועפרון בלבד בלי מחשבון. למעשה היא הייתה בעצמה מחשבון אנושי.
קתרין ג'ונסון הייתה מתמטיקאית אפרו-אמריקאית. היא לקחה על עצמה, תפקיד לא נשי ובטח לא בהתאמה לקשת התפקידים שיועדו לנשים אפרו אמריקאיות בשנות החמישים שישים של אמריקה.
היא התקבלה לעבודה במעבדה, כחלק מקבוצת נשים אפרו-אמריקאיות שהועסקו בתחום של ביצוע חישובים מתמטיים.
היא עבדה 35 שנה בנאסא והייתה מחברת שותפה ל-26 מאמרים מדעיים למרות שבתחילה אפילו לא הרשו לה לחתום את שמה על דוחות. היא נחשבה למודל לחיקוי ופורצת דרך במדע החלל.
ב-2015 העניק לה נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה במדינה.
עוד נאמר אודותיה: "מיליוני אנשים בעולם צפו בטיסתו של שפרד לירח, אבל מה שהם לא ידעו שאת החישובים שלקחו אותו בביטחה לחלל ובחזרה הביתה נעשו על ידי קתרין ג'ונסון.
את הסיפור המלא אודותיה ונשים אפרו אמריקאיות נוספות בתוכנית החלל האמריקאית תוכלו לראות בסרט הקולנוע "מאחורי המספרים. הסרט מתאר את הקושי להיות אישה בשנות החמישים והשישים של אמריקה ועוד יותר מכך להיות אישה שחורה.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה דווקא השבוע, לא רק לזכרה של ג'ונסון כמובן, ולא רק בגלל יום האישה הבינלאומי שאנחנו חוגגות השבוע, אלא בעיקר כדי לשאול בקול רם מה יהיה עם נשים מספרים וכלכלה?
מערכת הבחירות השלישית כבר מאחורינו ואנחנו עוסקים בחיבור מספרים כל היום, חישובי חשבון פשוט שלא פשוט בכלל. אבל אני בכלל לא רוצה לדבר על פוליטיקה, אני כן רוצה לדבר על התפקידים שלוקחות על עצמן נשים בממשלות ישראל ואיך כל זה קשור למדעים מספרים וכסף.
מאז קום המדינה ועד דצמבר 2019 כיהנו 19 נשים כשרות בממשלות ישראל ו-14 נשים כסגניות שר.
למעט העובדה שהייתה לנו פעם ראשת ממשלה התרגלנו מאוד לראות את הנשים בממשלה ובכנסת בתפקידם נשיים כמעט מסורתיים, תפקידי חינוך, חברה, תרבות ובריאות.
בממשלות ישראל כיהנו שרות במשרד לאיכות הסביבה, משרד החינוך, משרד הבינוי והשיכון, משרד התקשורת משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד התרבות והספורט ומשרד העבודה.
אבל
מעולם לא כיהנה אישה כשרה במשרד הביטחון או במשרד לביטחון פנים
ואף פעם לא ראינו אישה שרת אוצר, אף אישה לא כיהנה כסגנית ראש הממשלה .
גולדה מאיר וציפי לבני הן היחידות שכיהנו בתפקיד השני בחשיבותו – ממלאת מקום ראש הממשלה. והן גם היחידות שכיהנו כשרות חוץ.
יש איזה הנחה שנשים מובילות חייבות לפעול ולעסוק בסדר יום שדואג לשוויון, לחברה, למיעוטים ולייצוגן של נשים.
אני רוצה לאתגר את ההנחה הזאת ולטעון שהגיע הזמן שנשים ידרשו גם תפקידים שעד עתה נחשבו מעוזם של הגנרלים בממשלות ישראל. אם יש נשים טייסות יכולה גם להיות שרת בטחון ובוודאי שיכולה גם להיות שרת אוצר, גם שרת כלכלה.
הקמפיין האגרסיבי של משרד החינוך שהתחיל עוד ב2016 לעודד את תלמידי התיכון לעשות בגרות ב5 יחידות במתמטיקה- הצליח דווקא.
יותר מ47% מהתיכוניסטיות עושות 5 יחידות במתמטיקה.
אז לאן הן נעלמות אח"כ? מה קורה דקה אחרי התיכון? למה הן לא ממשיכות ללמוד מדעים באוניברסיטה?
למה מי שבוחרת להיבחן במתמטיקה ברמת 5 יחידות - לכל הדעות הבחינה הקשה ביותר במערך בחינות הבגרות – לא ממשיכה ללימודי מחשבים או פיזיקה?
רק 25% מבוגרות 5 יחידות מתמטיקה ממשיכות ללימודי הנדסה, 29% לומדות מתמטיקה ומדעי המחשב, 37% לומדות פיזיקה.
אבל כמעט 50% לומדות משפטים, רפואה, יש רוב נשי בביולוגיה (64%), וכמובן במדעי הרוח והחברה.
אני רק רוצה להזכיר שבכלל לא צריך ללמוד 5 יח' מתמטיקה כדי להיות שרת אוצר, תכלס לא חייבים אפילו תעודת בגרות, אבל מהיכרותי את המגזר הנשי אני די בטוחה שאף אישה לא הייתה מעיזה לדרוש את תפקיד שרת האוצר בלי בגרות או בלי 5 יח' לימוד מתמטיקה.
פסח עוד לא הגיע אבל אני חייבת להקשות עם הקושיות, למה נשים מתרחקות ממספרים?
למה אנחנו שונאות להתעסק בכסף?
התשובה כנראה טמונה בכמה גורמים אבל ללא ספק שאחד מהבולטים בהם הוא היעדר מודל לחיקוי.
אנחנו צריכות את האחת שתפרוץ את תקרת הזכוכית, שתשב על השיבר, זאת שתחלק את הכסף, זאת שתעסוק במספרים ולא תתחבר לצד הנשי שלה, אנחנו צריכות את האליס מילר של הפוליטיקה הגברית, זאת שתסלול את הדרך לעוד נשים שיודעות לעשות חשבון.
נדמה שצריך עוד מדרגה אחת לא גבוהה בדמות אישה שרת אוצר.
בעיקר כדי שילדות העתיד ידעו שאשה לא חייבת לעסוק דווקא בנושאי חברה, תרבות, שיוויון, פמיניזם, וחינוך, אשה בוודאי יכולה לנהל את כלכלת המדינה..
הכל טמון במספרים.
שתפו אותי בדף הפייסבוק שלי עושה חשבון מה חשבתם על הפינה הפעם, אפשר להסכים ואפשר תמיד גם לא.
אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות להציע לי נושאים לדיון לפעמים הבאות ולשתף אם אהבתם.
להתראות ובריאות לכולנו.
